נשים בהר
הבית
נשים נשואות הרוצות
לעלות להר
הבית גם
צריכות להטהר
מנדתן כמו כל
אישה הטובלת
בסוף זמן
ווסתה.
גרושה ואלמנה
גם כן צריכה
לטבול לעלות
להר הבית בדיוק
כמו אישה
נשואה.
בנוסף לדין
נדה, בקשר
לעליה להר
הבית, צריכים להבין
ולשמור את
הדין של פולטת
שכבת זרע. אשה שנזדווגה
עם בעלה (וגם
אשה פנויה
שזינתה), זרע
האיש נכנס
לתוכה, וגם
יכול לצאת
חזרה ממנה. כשהזרע
יוצא חזרה
ממנה, היא
נקראת פולטת
שכבת זרע, ויש
לה דין בדיוק
כמו גבר שהוא
בעל קרי. על כן כדי
לעלות להר
הבית, אישה
פולטת שכבת
זרע חייבת לטבול
אף על פי
שאינה נדה (ואפילו
אם היא זקנה
וכבר כמה שנים
שלא היתה נדה).
חז"ל קבעו
שאישה צריכה
לחשוש לפליטת זרע
לזמן של שלשה
ימים (72 שעות)
אחר הביאה
האחרונה.
על כן אישה
נשואה שרוצה
לעלות להר
הבית בזמן שבעלה
בעיר צריכה
לטבול לנדתה, וגם
להפרד מבעלה
שלושת ימים
ולטבול עוד
הפעם עם כל
החומרות של
טבילה רגילה,
ולא להזדווג
עם בעלה עוד
הפעם עד לאחר
עלליתה להר
הבית. אם בעלה
לא בעיר, היא
יכולה לטבול
לנדתה כרגיל
ולעלות להר
הבית בבוקר
מפני שלא
נזדווגה.
אישה שטבלה
גם מנדתה וגם
מפליטת שכבת
זרע יכולה להמשיך
לעלות להר
הבית בלי
טבילה נוספת
עד שתהיה נדה
עוד הפעם או
עד שהיא נבעלת
עוד הפעם.
מפני רגישות
הענין, יש
רבנים כמו רב
דב ליאור של
קרית ארבע
שמייעץ שנשים
לא תעלו להר
הבית בכלל. (באופן
תיורתי הוא
מתיר ללכת
למקומות של
תוספת הר הבית
אפילו בלי
טבילה, אבל
למעשה לא
נותנים
ליהודים
להכנס להר
הבית מהשערים
בצפון שאפשר
להגיע למקום
התוספת בלי
לפגוע בעיקר
הר הבית.
רבנים אחרים
כמו רב יוסף
אלבאום של
תנועה לכינון
המקדש ורב צבי
רוגין של משמר
המקדש ומרכז הר
הבית מתירים
לנשים להכנס
בהתאם להלכה
אחר ההדרכה
הראויה.
יש שנוהגות
לעלות להר
הבית דווקא
ביום חתונתם. אז
כבר טבלו כדין
בלי שום
פקפוק, אין
חסרון של צניעות
כי כולם
יודעים שכלה
טובלת ועדיין
לא הגיעה
לבעלה ואים
הבעיה של
פולטת שכבת
זרע. או
לפי החלטת
המשטרה.